תהילים פרק קלז

אעַ֥ל נַהֲר֨וֹת בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם-בָּכִ֑ינוּ בְּ֝זָכְרֵ֗נוּ אֶת-צִיּֽוֹן:
בעַֽל-עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ:
גכִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי-שִׁ֭יר וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה שִׁ֥ירוּ לָ֝֗נוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן:
דאֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת-שִׁיר-יְהוָ֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר:
האִֽם-אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי:
ותִּדְבַּ֥ק-לְשׁוֹנִ֨י לְחִכִּי֮ אִם-לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם-לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי:
זזְכֹ֤ר יְהוָ֨ה לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ:
חבַּת-בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם-לָ֑ךְ אֶת-גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ:
טאַשְׁרֵ֤י שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת-עֹ֝לָלַ֗יִךְ אֶל-הַסָּֽלַע: